הפוסט הזה נכתב בימי הקורונה. כשבועיים לתוך הבידוד, והישיבה בבתים בהמתנה מתוחה לבאות.
תקופה של שינוי שגרה משמעותי עבורנו, המבוגרים, ועל אחת כמה וכמה עבור הילדים. פתאום אין אפשרות לפגוש חברים. אין חוגים. אין בית ספר. אפילו לצאת לגן משחקים אי אפשר. התחושה של ה"אסור" יכולה ליצור מתח, אולי אפילו חרדה וחוסר השגרה מאתגר את כולנו.
גיליתי שבבית הילדים הצעירים בעיקר שמחים מאד להרבה חיבוקים (וגם אני, מודה), ומגע.
כיוון שהתפנה זמן, ורק חיפשנו מה לעשות עם הילדים ואיך להעסיק אותם, החלטתי לנסות ולצלם קצת וידאו לטיפול בילדים.
אני לא מנוסה מול המצלמה, וקל לראות שאני נבוכה, אבל התוצאה דווקא שימחה אותי. אם אתם הורים לילדים צעירים, זה במיוחד בשבילכם. תעסוקה נוספת, שומרת על חיבור ומרגיעה לימים של בית וגם לימים של שגרה.
מותר ומומלץ לנסות את זה גם עם בני/בנות זוג ועם ילדים גדולים יותר.
תנסו, תחוו, ותחזרו לספר איך היה. אני ממש ממש סקרנית לשמוע מה יצא מזה :-)