אחת הנקודות שאני אוהבת מאד להשתמש בה בקליניקה היא הנקודה ה-6 של מעטפת הלב.
יש ימים בהם אני משתמשת בה שוב ושוב לכל מי שמגיע באותו יום. לפעמים אני תוהה אם זה משהו במזג האויר שגרם לנקודה הזו להתאים ככה באופן גורף :-)
כשזה קורה, והנקודות חוזרות על עצמן מטיפול לטיפול אני מנסה להבין את זה. כמעט תמיד יש שם איזושהיא תובנה סמויה ונהדרת.
(זו נקודה שנמצאת בחלק הפנימי של האמה, לא רחוק ממפרק כף היד. יש לה יחסי ציבור טובים בכל מה שקשור לבחילות בנסיעה ובהריון בעיקר. מכירים את ה: "יש לך בחילה? תלחצי פה, אומרים שזה עובד..." - אז זה נאמר על הנקודה הזו בדיוק, אבל עזבו את ההסברים היבשים לרגע).
בואו נדבר רגע על מעטפת הלב. הסינים אומרים על הלב שהוא הקיסר. הוא השולט בממלכה, הלא היא הגוף. ועל פי הלב יישק דבר. הקיסר הוא היקר ביותר בממלכה במובן זה ולכן זקוק להגנה, לעטיפה. לכלי שישמור עליו. לא הדוק מדי, אבל גם לא רפוי מדי. זה תפקידה של מעטפת הלב. קרום עדין אבל חזק ששומר על הקיסר ששוכן בתוכו.
אני תמיד חושבת על זה כמו על להחזיק פרפר ביד. לשמור עליו שלא ימעך, אבל גם להשאיר סגור מספיק כדי שלא יתעופף.
הנקודה הספציפית הזו נחשבת לכזו שמייצרת תנועה טובה בבית החזה. הרמונית. היא נהדרת כשיש קצת מועקה בבית החזה. עצבות או תחושה שהמקום סגור. היא מתאימה כשצריך לרכך, להוריד הילוך, להרגיע את הנשימה.
כשאני משתמשת בה, אני מרגישה יראת כבוד כמעט. יש בה תנועה רכה כל כך אבל משמעותית כל כך, שהיא ממש "מבקשת" ממני להתחשב בה.
כמו לעשות "פוו" בעדינות ולאפשר לפרפר לנופף בכנפיים.
(בתמונה, אור, בן ה-15 הפרטי שלי, בצניחה חופשית שעשה בקיץ. הוא ריחף בשמיים בחיוך גדול, בזמן שהלב שלי פירפר על הקרקע...)
